תבור וכרמל רצו את התורה: אגדה על ההרים וסיני
האגדה על ההרים שרצו את התורה מלמדת ילדים דבר פשוט: הקב״ה לא בחר בהר הגבוה ביותר, ויש במה להתבונן בזה. כך מספרים אותה בבית, וכך היא נראית בספר מותאם אישית.
פורסם על ידי תורה־טיל.
האגדה על ההרים שרצו את התורה מספרת שהר תבור והר כרמל, הרים גבוהים וידועים, רצו שהתורה תינתן עליהם, והקב״ה בחר בהר סיני הצנוע. היא עובדת טוב עם ילדים כי היא קצרה, יש בה דמויות שאפשר לדמיין, והשאלה שבמרכזה מוכרת לכל ילד: מה עושים כשמישהו אחר נבחר?
מה מספרת האגדה על ההרים שרצו את התורה?
לפני מתן תורה, מספר המדרש, ההרים שמעו שהקב״ה עומד לתת את התורה לעם ישראל. הר תבור והר כרמל באו, וכל אחד מהם אמר: ״עליי תינתן התורה״. הם היו הרים גדולים, ונראה להם שמקום כזה מתאים לדבר הכי חשוב בעולם.
הקב״ה לא בחר באף אחד מהם. התורה ניתנה על הר סיני, שלא ביקש כלום.
חשוב להסביר לילד שזה לא סיפור שכתוב בחומש. זו אגדה של חז״ל, וכך נכון לספר אותה: ״חז״ל מספרים לנו״ או ״המדרש מביא״.
מה ענה הקב״ה להרים?
האגדה נשענת על פסוק בתהלים: ״למה תרצדון הרים גבנונים, ההר חמד אלקים לשבתו״. המדרש דורש את הפסוק כתשובה להרים שבאו. ההרים שואלים למה לא נבחרו, והתשובה היא שה׳ רצה דווקא בסיני.
חז״ל מלמדים גם שהתורה ניתנה על הר סיני דווקא משום שהוא היה נמוך מההרים האחרים. מי שרוצה את התורה מתאים לה כשהוא עניו, ואין צורך בגובה או בהצלחה גדולה.
בהמשך התנ״ך שני ההרים האלה חוזרים בסיפורים גדולים. על הר תבור התכנסו הלוחמים של דבורה וברק, ועל הר כרמל עמד אליהו הנביא. אפשר לקרוא על זה במה עשתה דבורה הנביאה מתחת לעץ התמר ובלמה ביקש אליהו לשפוך מים על המזבח.
איזו מידה מלמד הסיפור?
המידה הראשונה היא ענווה. ענווה אינה אומרת לחשוב שאתה לא שווה כלום. היא אומרת לא להתנשא, ולדעת שהדבר החשוב באמת לא תלוי בגובה.
המידה השנייה קשורה לקנאה. ההרים רצו משהו טוב, ולכן אפשר לדבר איתם בכבוד. האגדה מזמינה שיחה על מה עושים כשרוצים משהו שמישהו אחר קיבל: אפשר להתעצב, ואפשר גם ללמוד לשמוח בחלקו של האחר.
איך מסבירים את האגדה לילדים בגילאים שונים?
גיל 3 עד 4: משפט אחד או שניים. ״הרים גדולים רצו את התורה. הקב״ה נתן אותה על הר קטן, הר סיני.״ אפשר לשאול: ״איזה הר קיבל את התורה?״ והילד כבר יענה.
גיל 6 עד 8: אפשר להוסיף את השמות, תבור וכרמל, ואת השאלה ״למה סיני?״. לילדים בגיל הזה מתאים ההסבר הפשוט: הר שלא מתנשא מתאים לתורה.
גיל 9 עד 12: אפשר לפתוח את התהלים ולקרוא את הפסוק. כדאי לשאול איפה הוא מדבר בעצם על ההרים, איך חז״ל קראו אותו, ומה ההבדל בין פסוק לבין מדרש שנסמך עליו.
הסיפור הזה קרוב לאגדה אחרת מחז״ל, על האבנים שרבו על ראשו של יעקב אבינו. אפשר לקרוא אותה בלמה רבו האבנים על ראשו של יעקב אבינו.
איך נראה ספר תורה־טיל מותאם אישית של ההרים שרצו את התורה?
הספר שייך לקטגוריה מדרשים ואגדות, שבה כל סיפור נשען על מקורו בגמרא או במדרש. הילד הוא הגיבור: השם שלו, ומתמונה אחת שמעלים גם הדמות שלו, מופיעים בכל עמוד, מאוירים בסגנון סרט אנימציה תלת־ממדי.
אפשר להכניס עד שמונה אחים לאותו ספר, בגילאי 0 עד 18. הפורמטים: ספר קרטון 6×6 עם פינות מעוגלות ובטוחות לגילאי 0 עד 4, כריכה רכה 8×8 לגילאי 4 עד 8, וכריכה קשה 8×8 לגילאי 5 עד 18. בכריכה רכה וקשה העמוד הראשון הוא עמוד הקדשה. אפשר להוסיף חוברת צביעה 8.5×11 בקווי מתאר בשחור־לבן, כתוספת. אם מוסיפים הורים וסבים עם תמונה, הם מופיעים עם הילדים בעמוד משפחה בסוף הספר.
בסוף כל ספר יש עמוד דיון עם עשר שאלות שמשלבות הבנה עם מידות: מה קרה, ומה הסיפור מבקש מהילד. כך הספר הופך ממשהו שקוראים לילד למשהו שמדברים עליו סביב השולחן. כל ספר נכתב בליווי רבני קפדני ובצניעות מלאה, והצוות עובר עליו לפני ההדפסה.
הספרים עצמם מתאימים לקריאה בשבת קודש וביום טוב. חוברת הצביעה היא פעילות של יום חול בלבד, כי צביעה היא מלאכה: אפשר לצבוע בערב שבת או באחר צהריים של יום חול.
איך מדברים על זה סביב שולחן שבת?
בשולחן שבת מדברים, שרים ושואלים, בלי עט ובלי נייר. הנה כמה שאלות שמתאימות לאגדה:
- מי רצה את התורה, ומה ענה להם הקב״ה?
- איך אתה חושב שהרגישו תבור וכרמל כשהתורה ניתנה על הר אחר?
- מה זו ענווה, ואיך נראה ילד עניו בכיתה?
- מתי קשה לשמוח כשחבר מקבל משהו שאתה רצית?
- מה אפשר לעשות כדי שיהיה קל יותר לשמוח בשבילו?
כדאי לתת לילד לענות בקצב שלו, ולא לתקן כל תשובה. מי שמשתתף בשיחה זוכר אותה.
כריכה רכה 8″×8″
כריכה קשה 8″×8″
ספר קרטון 6″×6″
חוברת צביעה 8.5″×11″
איך מתחילים?
היצירה כוללת חשבון חינם וכמה שאלות קצרות: שם, בן או בת, גיל, תמונה אחת לכל ילד, אחים, הסיפור, הקהילה של המשפחה (שואלים פעם אחת), השפה והפורמט. אפשר לבחור עברית, אנגלית או יידיש, ואפשר להזמין ספר ביותר משפה אחת. התהליך אורך כחמש דקות.
מוכנים? ליצירת הספר - והילד שלכם יהיה הגיבור שלומד על ההר הצנוע שקיבל את התורה.
שאלות נפוצות
האם סיפור ההרים שרצו את התורה כתוב בחומש?
לא. זו אגדה מדברי חז״ל, שנסמכת על הפסוק בתהלים ״למה תרצדון הרים גבנונים, ההר חמד אלקים לשבתו״. כשמספרים אותה לילדים כדאי לומר ״חז״ל מספרים״ או ״המדרש מביא״, כדי שיידעו שזה לא סיפור מתוך פסוקי החומש.
מה המידה שהסיפור מלמד?
ענווה, וגם שמחה בחלקו של הזולת. ההרים הגבוהים רצו שהתורה תינתן עליהם, וחז״ל מלמדים שהתורה ניתנה על הר סיני דווקא, שלא התנשא. אפשר לשאול את הילד אם הוא מכיר רגע שבו היה לו קל יותר לקנא מאשר לשמוח.
מאיזה גיל מתאים לספר את האגדה?
אפשר לספר אותה כבר לילדי גן, בגרסה קצרה של כמה משפטים: הרים גדולים רצו את התורה, והתורה ניתנה על הר קטן וצנוע. ילדים בכיתות הנמוכות כבר שואלים למה זה נכון, וילדים גדולים יותר אוהבים לבדוק איפה הפסוק בתהלים וכיצד חז״ל דורשים אותו.
אפשר לקרוא את הספר בשבת?
כן. קריאה מתאימה לשבת קודש וליום טוב, והאגדה הזו מתאימה במיוחד לשולחן שבת, לשיחה על המידה. חוברת הצביעה, לעומת זאת, היא פעילות של יום חול בלבד, כי צביעה היא מלאכה, ולכן כדאי להשאיר אותה לימי החול או לערב שבת.
איך יוצרים ספר מותאם אישית של האגדה הזאת?
פותחים חשבון חינם ועונים על כמה שאלות קצרות: שם הילד, בן או בת, גיל, תמונה אחת לכל ילד, אחים, הסיפור, הקהילה של המשפחה (שואלים פעם אחת), השפה והפורמט. אפשר להכניס עד שמונה ילדים באותו ספר, בגילאי 0 עד 18, והכול אורך כחמש דקות.