מצוות ומידות

המצוות שילד יכול לקיים כבר היום, והמידות שמאחוריהן. 52 סיפורים, כל אחד מהם ספר מודפס שבו הילד שלכם הוא הגיבור.

מצוות

  • שמירת הלשון - מילים יכולות לבנות ומילים יכולות להרוס. המצווה של החפץ חיים, כפי שהיא נראית בחצר המשחקים: מה לומר, מה לא לומר, וממה פשוט להתרחק.
  • אהבת ישראל - לאהוב כל יהודי ויהודי - את מי שמכירים ואת מי שלא, את מי שדומה לך ואת מי ששונה ממך לגמרי. רבי עקיבא אמר על זה: זה כלל גדול בתורה.
  • ביקור חולים - ביקור אצל מי שחולה - ציור שציירו בשבילו, כיסא שמקרבים לידו, ותפילה שאומרים ושמו בתוכה. הקדוש ברוך הוא בעצמו בא לבקר את אברהם אבינו.
  • הכנסת אורחים - הדלת פתוחה, מקום ערוך ליד השולחן, והאורח מקבל יחס כאילו הוא האדם החשוב ביותר בבית. אברהם אבינו רץ לקראת אורחיו בחום היום.
  • מפני שיבה תקום - קמים כשאדם מבוגר נכנס. מצווה שלמה בתנועה קטנה אחת, וילד לומד לראות את השנים שאדם נושא עליו.
  • לא תגנוב - לא לוקחים את מה שלא שלנו - לא דברים גדולים ולא דברים קטנים, לא מחנות ולא מאח. אחד מעשרת הדברות.
  • השבת אבידה - מוצאים חפץ ששייך למישהו אחר ומחזירים אותו - תולים מודעה, שואלים מסביב, ושומרים עליו עד שהבעלים נמצא.
  • צער בעלי חיים - נותנים אוכל לבהמה לפני שאוכלים בעצמנו, ולעולם לא גורמים צער לבעל חי סתם. הרחמים של הקדוש ברוך הוא מגיעים לכל יצור חי שברא.
  • שילוח הקן - משלחים את האם מן הקן לפני שלוקחים את הביצים - מצווה קטנה ומפליאה, ואיתה אחת הברכות הגדולות ביותר שבתורה.
  • לא להלבין פנים - לעולם לא גורמים למישהו להסמיק מול אחרים. חז״ל מדברים על זה במילים החריפות ביותר שיש - בדיחה שעולה למישהו בכבודו עולה יותר מדי.
  • דן לכף זכות - הוא לא ענה, היא לא חיכתה, הם לא הזמינו אותך - והייתה סיבה שלא יכולת לראות. לדון לכף זכות, לפני שמחליטים מה קרה.
  • מוצא שפתיך תשמור - אומרים שנעשה - ועושים. למילה של יהודי יש ערך, וילד לומד שהבטחה היא לא דבר שנותנים בקלות ראש.
  • מודה אני - המילים הראשונות של היום, שאומרים עוד לפני שקמים מהמיטה - תודה שהחזרת לי את נשמתי. שתים עשרה מילים, בכל בוקר, כל החיים.
  • נטילת ידיים - הנטלה ליד המיטה, שלוש פעמים על כל יד, ושוב ליד השולחן לפני הלחם, והברכה - פותחים את היום ואת אכילת הלחם בידיים נקיות.
  • ברכות הנהנין - שום דבר לא נכנס לפה לפני שמודים עליו לה׳. ילד לומד איזו ברכה שייכת לאיזה מאכל, ולמה האוכל טעים אחרת אחרי הברכה.
  • ברכת המזון - ברכת המזון אחרי אכילת לחם - הברכה היחידה שכתובה בתורה עצמה. אומרים תודה כשכבר שבעים, ודווקא אז הכי קשה לזכור.
  • קריאת שמע - עיניים מכוסות, שש מילים שנאמרות לאט, והדבר האחרון שילד אומר בלילה. ההכרזה שיהודי נושא איתו כבר שלושת אלפים שנה.
  • תפילה - מדברים עם ה׳ - מתוך הסידור ובמילים שלנו, בשביל עצמנו ובשביל מישהו אחר. ילד לומד שהקדוש ברוך הוא מקשיב, תמיד.
  • עניית אמן - עונים אמן על ברכה של מישהו אחר - מצווה שלמה על מילה אחת שאומרים ברגע הנכון, ומתכוונים אליה.
  • מזוזה - הקלף שקבוע בצד הפתח וכתוב עליו שמע ישראל, ונוגעים בו בכניסה וביציאה - מה שהופך בית לבית יהודי.
  • ציצית - ארבע כנפות, שמונה חוטים, חמישה קשרים, ותזכורת שקשורה עלינו כל היום. ילד סופר אותם וזוכר בשביל מה הם.
  • תפילין - של יד ליד הלב ושל ראש על הראש, שבע כריכות סביב הזרוע - המצווה שילד מגיע אליה כשהוא בן שלוש עשרה.
  • כיפה - הכיסוי על ראשו של יהודי, שאומר שיש מי שמעליי. הדבר הראשון ששמים בבוקר, והוא לא יורד.
  • תלמוד תורה - לומדים כל יום, אפילו קצת - פסוק, משנה, חומש עם אבא. המצווה ששקולה כנגד כולן.
  • כבוד ספרים - לא מניחים ספר על הרצפה, מנשקים אותו אם נפל, ומעמידים אותו על המדף כמו שצריך ולא הפוך. כבוד שילד יכול לראות ולחקות.
  • כבוד בית הכנסת - איך ילד יהודי מתנהג בבית הכנסת - איפה יושבים, מתי עונים, ומתי לא רצים. מקדש מעט, ובית שיש לו כללים משלו.
  • יראת שמים - אף אחד לא רואה, ובכל זאת מישהו רואה. ילד לומד שה׳ רואה גם בחושך ובחדר הריק - לא כדי לפחד, אלא כדי להיות ישר.
  • ביטחון - נשענים על ה׳ כשהדברים לא הולכים כמו שקיווינו. עושים את שלנו, ואת השאר משאירים בידיו.
  • ברכות הראייה - הברכות על הרגעים הגדולים של העולם - קשת בענן, רעם, הים, אילן שפורח. לומדים לעצור ולשים לב במקום לעבור הלאה.
  • ברכת הגומל - הברכה שאומרים בבית הכנסת אחרי שיוצאים בשלום מסכנה - נסיעה, מחלה, הצלה - ומודים לה׳ לפני כולם.
  • הדלקת נרות שבת - הנרות שמדליקים לפני השקיעה, הידיים על העיניים, והתפילה השקטה שאמא אומרת. הרגע שבו הבית כולו משתנה.
  • קידוש - הכוס מלאה עד גדותיה, כולם עומדים, והשבת נאמרת בקול על היין - מצוות זכירת היום במילים.
  • הבדלה - יין, בשמים, נר קלוע שמרימים גבוה, והקו שמבדיל בין שבת לשאר ימי השבוע - נאמר בחושך, במוצאי שבת.
  • כשרות - מה ילד יהודי אוכל ומה לא - בודקים את ההכשר, מפרידים בין בשר לחלב, ויודעים למה זה שווה את המאמץ.
  • הפרשת חלה - חתיכת בצק שמפרישים בברכה לפני שאופים את החלה - מצווה שמקיימים במטבח בערב שבת.
  • מעשר כספים - עשירית ממה שמקבלים, מופרשת לצדקה - גם אצל ילד עם דמי כיס. לומדים שנתינה היא חשבון, ולא מצב רוח.
  • שמירת שבת - המלאכות, ההכנות מראש, והדברים שילד לומד לא לעשות במשך יום שלם - לשמור את השבת, ולא רק ליהנות ממנה.
  • צניעות - מתלבשים ומתנהגים בצניעות - הכבוד השקט של ילד יהודי שיודע שמה שיקר באמת לא מוצג לראווה.
  • אהבת השם - ואהבת את ה׳ אלקיך - לאהוב את ה׳ בכל הלב. מצווה שבלב, וילד שלומד מה זה בכלל אומר.
  • קרבנות - מה הביאו בבית המקדש, למה זה פסק, ועל מה אנחנו מבקשים שלוש פעמים ביום כשאנחנו מבקשים שיחזור.
  • עלייה לרגל - שלוש פעמים בשנה עלה העם כולו לירושלים לחג - הדרכים מלאות, העזרה צפופה, וכולם שרים בדרך.
  • ביכורים - הפירות הראשונים שהבשילו עולים לירושלים בסל, עם נגינה והכרזה שנאמרת בקול - נותנים לה׳ את הראשון, ולא את מה שנשאר.

מידות

  • אומרים תודה - לשים לב למה שמישהו עשה בשבילך ולומר את זה בקול. הילד לומד שתודה היא לא רק נימוס - היא לראות את הדברים כמו שהם.
  • יד עוזרת - לסחוב את הסלים, להחזיק את הדלת, לשבת עם מי שנשאר לבד. חסד הוא דבר קטן ותמידי, וכל אחד יכול לעשות אותו כבר היום.
  • תמיד אומרים אמת - לומר את האמת גם כששקר קטן היה קל יותר ואף אחד לא היה יודע לעולם. חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת, והילד לומד למה שווה לעמוד ברגע הקשה.
  • כיבוד אב ואם - לקום כשאבא או אמא נכנסים, לעשות את מה שביקשו כבר בפעם הראשונה, ולדבר אל אבא ואמא כמו שמדברים אל מלך. אחת מעשרת הדברות, שמקיימים בבית.
  • מחכים בסבלנות - לחכות לתור, לחכות לאוכל, לחכות לתשובה - בלי להתבכיין ובלי לחטוף. סבלנות היא מידה, ולומדים אותה מתוך תרגול.
  • עושים שלום - שני חברים, ויכוח אחד, ומישהו שמחליט שלהיות צודק חשוב פחות מלהיות חברים. אהרן הכהן רדף שלום, וגם ילד יכול.
  • נתינת צדקה - מטבע בקופת הצדקה לפני הדלקת הנרות, וילד שמבין שמה שיש לו ניתן לו כדי שיוכל לתת ממנו גם לאחרים.
  • לומדים לחלוק - הצעצוע שהכי קשה לחלוק הוא הצעצוע האהוב. סיפור על לתת למישהו אחר תור - ולגלות שהמשחק טוב יותר בשניים.
  • אומרים סליחה - לבקש סליחה כמו שצריך - לא במלמול, ולא עם ׳אבל׳. הרגע שבו הילד לומד שההודאה היא מה שמתקן את הדבר.
  • מידות טובות ודרך ארץ - בבקשה, תודה, בוקר טוב, לפנות דרך למישהו. חז״ל אומרים שדרך ארץ קדמה לתורה - וכך ניכר ילד יהודי.

כל האוספים · ליצירת הספר