רק שפתיה נעו: מה ביקשה חנה במשכן בשילה
חנה עמדה במשכן בשילה והתפללה בלי קול. מכאן נולד שמואל הנביא, ומכאן לומדת הגמרא איך מתפללים. הסיפור, הלקח, ואיך מספרים אותו בבית.
פורסם על ידי תורה־טיל.
לידת שמואל היא הסיפור שפותח את ספר שמואל א' (פרקים א-ב): אישה בשם חנה, שלא זכתה לילדים, עולה למשכן בשילה ומתפללת שם בלחש. הקב"ה שומע את תפילתה, נולד לה בן, והיא מקיימת את נדרה ומביאה אותו לגדול בבית ה'. לילדים הסיפור עובד כי הכול בו בגובה העיניים: אמא שמבקשת, ילד שנולד, והבטחה שמקיימים עד הסוף.
מי הייתה חנה ולמה המשפחה עלתה לשילה?
אלקנה, מהר אפרים, היה עולה בכל שנה עם בני ביתו לשילה. שם עמד המשכן באותם ימים, ושם שימשו עלי הכהן ושני בניו חפני ופנחס. לאלקנה היו שתי נשים: פנינה, שהיו לה ילדים, וחנה, שלא היו לה.
הפסוקים מספרים שאלקנה כיבד את חנה במנה מיוחדת, ושפנינה הכעיסה אותה שנה אחר שנה, עד שחנה בכתה ולא אכלה. חז"ל (בבא בתרא טז ע"א) מביאים שפנינה התכוונה לשם שמים, כדי שחנה תתפלל. הצער נשאר צער, אבל התפילה שיצאה מתוכו שינתה את הכול.
מה ביקשה חנה, ולמה עלי הכהן טעה בה?
חנה קמה ועמדה לפני ה' במשכן, בכתה והתפללה, ונדרה נדר: אם ה' ייתן לה בן, "ונתתיו לה' כל ימי חייו ומורה לא יעלה על ראשו". היא לא ביקשה בן בשביל עצמה בלבד. היא ביקשה בן שיהיה שייך לעבודת ה'.
והיא התפללה בלחש: "וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע". עלי הכהן ראה אישה שעומדת זמן רב, שפתיה זזות ואין קול, וחשב שהיא שתויה. חנה ענתה לו בכבוד: "לא אדני, אשה קשת רוח אנכי, ויין ושכר לא שתיתי ואשפך את נפשי לפני ה'". עלי בירך אותה: "לכי לשלום ואלקי ישראל יתן את שלתך אשר שאלת מעמו".
מה לומדים מתפילת חנה?
הגמרא במסכת ברכות (לא ע"א) לומדת מתפילתה של חנה כמה מדיני התפילה. שלושה מהם קל להסביר לילד:
- המתפלל צריך לכוון את לבו - חנה דיברה אל לבה.
- צריך לחתוך את המילים בשפתיים - שפתיה נעו.
- אין מגביהים את הקול בתפילה - קולה לא נשמע.
זה בדיוק מה שאנחנו מבקשים מילד בן שש בתפילת שחרית בחיידר או בבית יעקב: שלא יצעק, שלא ימלמל בלי לב, ושיוציא את המילים בפה. יש הבדל גדול בין "תתפלל יפה" לבין "ככה התפללה חנה, ומזה למדנו".
"אל הנער הזה התפללתי": איך חנה קיימה את הנדר
נולד לחנה בן, והיא קראה לו שמואל, "כי מה' שאלתיו". היא לא עלתה איתו לשילה עד שנגמל. אז עלתה איתו, עם שלושה פרים, איפה קמח ונבל יין, ועמדה מול עלי הכהן ואמרה לו: אני האישה שעמדה כאן להתפלל, "אל הנער הזה התפללתי", ועכשיו אני משאילה אותו לה' כל הימים.
שמואל נשאר לשרת לפני ה' בשילה, ובכל שנה הביאה לו אמו מעיל קטן כשעלתה עם המשפחה. עלי בירך את אלקנה ואת חנה, ונולדו לה עוד שלושה בנים ושתי בנות. בפרק ב' מופיעה שירת חנה - "אין קדוש כה' כי אין בלתך ואין צור כאלקינו". חנה היא אחת משבע הנביאות שמונים חז"ל (מגילה יד ע"א), יחד עם דבורה הנביאה.
סיפור הלידה והשירה הם ההפטרה של היום הראשון של ראש השנה, ולכן שווה לספר אותו בבית גם לקראת ראש השנה, ולא רק בשיעור נביא.
איך מספרים את זה בגילאים שונים?
גילאי 2-4: שלושה משפטים. חנה רצתה מאוד ילד. היא ביקשה מהקב"ה בשקט, בלב. הקב"ה שמע, ונולד שמואל.
גילאי 5-8: אפשר להוסיף את עלי הכהן שטעה, ואת התשובה המכובדת של חנה. ואז את הרגע שהיא חוזרת לשילה עם הילד ואומרת "אל הנער הזה התפללתי". זה הגיל שבו המסר "מה שמבטיחים, מקיימים" נכנס חזק.
גילאי 9-12: כאן כבר אפשר ללמוד את הפסוקים עצמם ואת הגמרא בברכות, ולשאול למה דווקא תפילה בלחש נבחרה להיות המקור שלנו. ילדים שהכירו את סיפור שמשון הגיבור ישימו לב שגם שם מסופר על אישה שלא היו לה ילדים ועל בן שנועד לשליחות.
איך נראה ספר תורה־טיל על לידת שמואל?
בספר של תורה־טיל הילד שלכם הוא הגיבור של הסיפור. אחרי שמעלים תמונה אחת, השם והדמות שלו מופיעים בכל עמוד, מאוירים בתלת־ממד ברזולוציה גבוהה בסגנון סרט אנימציה תלת־ממדי. כאן הוא זה שעולה עם המשפחה לשילה, עומד ליד המשכן ורואה את חנה מתפללת בלחש.
הסיפור נבחר מתוך אוסף נביאים בבוחר הסיפורים. אפשר להכניס עד שמונה אחים לאותו ספר, בגילאי 0 עד 18, ולהוסיף הורים, סבא וסבתא וקרובי משפחה עם תמונה - הם מופיעים בעמוד משפחה בסוף הספר, בכל פורמט. בסוף כל ספר יש עמוד דיון עם עשר שאלות על הסיפור, שמשלבות שאלות הבנה עם שאלות במידות. זה מה שהופך את הספר ממשהו שקוראים לילד למשהו שמדברים עליו סביב השולחן.
כריכה רכה 8″×8″
כריכה קשה 8″×8″
ספר קרטון 6″×6″
חוברת צביעה 8.5″×11″
שלושה פורמטים: כריכה רכה 8"x8" לגילאי 4-8, כריכה קשה 8"x8" לגילאי 5-18, וספר קרטון 6"x6" עם פינות מעוגלות ובטוחות לגילאי 0-4. בכריכה רכה ובכריכה קשה העמוד הראשון הוא עמוד הקדשה. אפשר להוסיף גם חוברת צביעה תואמת 8.5"x11" בקווי מתאר בשחור־לבן, כתוספת חד־פעמית - פעילות של יום חול או של ערב שבת, לא של שבת ויום טוב. הספר עצמו, לעומת זאת, הוא בדיוק ספר לקרוא בשולחן שבת. השפות הן עברית, אנגלית ויידיש.
שאלות לשולחן שבת ומשפט אחד להסביר בו את הסיפור
משפט אחד: חנה ביקשה מהקב"ה בשקט, בכל הלב, קיבלה בן - וקיימה בדיוק את מה שהבטיחה.
- למה דווקא תפילה שאי אפשר לשמוע נחשבת תפילה חזקה?
- עלי הכהן חשד בחנה בטעות. מה אפשר ללמוד מהדרך שבה היא ענתה לו?
- מה הדבר הכי קשה בלקיים הבטחה שנתנו מזמן, כשכבר לא בא לנו?
- חנה הביאה לשמואל מעיל קטן בכל שנה. איזה דבר קטן אנחנו עושים כדי להראות למישהו שאנחנו זוכרים אותו?
אפשר ליצור את הספר בכמה דקות: פותחים חשבון חינם ועונים על כמה שאלות קצרות - שם, בן או בת, גיל ותמונה אחת לכל ילד, אחים, הסיפור, הקהילה של המשפחה, השפה והפורמט. ואז הילד שלכם עומד בשילה, ושומע את התפילה שאיש לא שמע.
שאלות נפוצות
באיזה ספר בתנ"ך מופיע סיפור לידת שמואל?
הסיפור נמצא בנביאים, בספר שמואל א', בפרקים א-ב. זה לא סיפור מהחומש, ולכן ילדים רבים פוגשים אותו לראשונה דווקא בהפטרה של ראש השנה או בשיעור נביא בכיתה.
למה עלי הכהן חשב שחנה שתויה?
הפסוק מספר שחנה דיברה על לבה, רק שפתיה נעות וקולה לא נשמע. עלי ראה אישה ששפתיה זזות ואין קול, וחשב שהיא שתויה. חנה ענתה לו שהיא אישה קשת רוח ושהיא שופכת את נפשה לפני ה', ועלי בירך אותה שה' ייתן לה את בקשתה.
איך מסבירים לילד קטן שחנה נתנה את הבן שלה למשכן?
כדאי להסביר במילים של מתנה ולא של פרידה: חנה ביקשה בן שיהיה שייך לעבודת ה', וכשהוא גדל קצת היא הביאה אותו לשילה כדי שיגדל ליד המשכן. הפסוקים גם מספרים שהיא עלתה אליו בכל שנה והביאה לו מעיל קטן, וזה פרט שמרגיע מאוד ילדים בגיל הגן.
מה בדיוק נדרה חנה?
היא נדרה שאם ה' ייתן לה בן, היא תיתן אותו לה' כל ימי חייו ומורה לא יעלה על ראשו. אחרי שנולד שמואל היא חיכתה עד שנגמל, ואז עלתה איתו לשילה עם קרבנות ומסרה אותו לעלי.
מה הקשר בין חנה לתפילה שלנו היום?
הגמרא בברכות (לא ע"א) לומדת מתפילת חנה כמה מדיני התפילה: שצריך לכוון את הלב, שחותכים את המילים בשפתיים, ושאין מגביהים את הקול בתפילה. זו סיבה טובה לספר את הסיפור לילד בדיוק בגיל שבו הוא מתחיל להתפלל לבד.
איך הסיפור הזה נראה בספר מותאם אישית של תורה־טיל?
בספר של תורה־טיל הילד שלכם הוא הגיבור: השם שלו ודמותו, מתמונה אחת שמעלים, מופיעים בכל עמוד, מאוירים בסגנון סרט אנימציה תלת־ממדי. הסיפור שייך לאוסף נביאים, ובסוף כל ספר יש עמוד דיון עם עשר שאלות שמשלבות הבנה של הסיפור עם מידות טובות.