מאיפה הגיעו עצי השיטים באמצע המדבר? תרומה
בפרשת תרומה לא קורה נס גדול - פשוט מבקשים מכל אחד לתת. איך מספרים לילדים על המשכן, על נדבת הלב ועל העצים שיעקב אבינו שתל במצרים.
פורסם על ידי תורה־טיל.
פרשת תרומה היא הפרשה שבה הקב״ה מבקש מבני ישראל לבנות לו בית - המשכן. אין בה מכות מצרים ולא קריעת ים סוף, אלא בקשה אחת ורשימת חומרים. דווקא בגלל זה היא עובדת טוב עם ילדים: כל ילד מבין מה זה לבנות משהו, ומה זה לתת בשביל זה משהו שהוא אוהב.
המשפט שסוחב את כל הפרשה הוא "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". הקב״ה לא צריך בית. אנחנו צריכים מקום שבו נרגיש שהוא איתנו.
מה בעצם קורה בפרשת תרומה?
בני ישראל נמצאים במדבר, אחרי מתן תורה ואחרי הפרשה של המשפטים. הקב״ה אומר למשה רבנו לקחת תרומה מבני ישראל - אבל לא מכולם בכפייה, אלא "מאת כל איש אשר ידבנו לבו". מי שהלב שלו נותן לו, נותן.
ואז מגיעה רשימת החומרים: זהב, כסף ונחושת, חוטי צמר צבועים, עורות, עצי שיטים, שמן, בשמים ואבנים יקרות. אחרי הרשימה באות ההוראות - איך עושים את הארון, את הכפורת עם הכרובים, את השולחן, את המנורה, את יריעות המשכן והקרשים, את הפרוכת, את מזבח הנחושת ואת חצר המשכן.
שימו לב לסדר. קודם הארון שבתוכו הלוחות, ורק אחר כך כל השאר. הבית נבנה סביב התורה, לא התורה נכנסת לבית מוכן.
מאיפה הגיעו העצים במדבר?
זו השאלה שכל ילד שואל בעצמו ברגע שהוא מבין שמדבר זה מדבר. בפשט התורה כותבת שהביאו עצי שיטים, ולא מסבירה מאיפה.
המדרש מספר שיעקב אבינו, כשירד למצרים, שתל שם עצים, וציווה את בניו לקחת אותם איתם כשייצאו. כלומר, הרבה לפני שמשה רבנו שמע על המשכן, סבא רבא שלהם כבר הכין את הקרשים.
לילדים זה מסר ענק: מה שסבא וסבתא עושים היום, הנכדים משתמשים בו בעוד הרבה שנים. כשמספרים את זה בשולחן, כדאי לומר במפורש "כך מספרים לנו חז״ל", כדי שהילד ידע להבדיל בין פסוק לבין מדרש.
המידה שבפרשה: מה זה "נדבת הלב"?
במשכן היו חומרים יקרים מאוד וחומרים פשוטים לגמרי. מי שהיה לו זהב הביא זהב, ומי שהיה לו חוט צמר צבוע הביא חוט. שניהם נכנסו לאותו בית, ואי אפשר היה לבנות אותו בלי אף אחד מהם.
זה הלקח המעשי לילד: התרומה נמדדת ברצון, לא בגודל. הילד שנותן חצי שקל לצדקה מכיסו, הילד שמוותר על התור שלו במשחק, הילד שעוזר לסדר את הכלים בלי שביקשו - זו בדיוק נדבת הלב שהפרשה מדברת עליה.
הכרובים שהיו להם פני ילדים
על הכפורת שמעל הארון היו שני כרובים, פנים אל פנים. רש״י מביא שהיה להם "דמות פרצוף תינוק".
אין פרט בפרשה שילדים מתחברים אליו יותר. במקום הקדוש ביותר, ממש מעל הלוחות, היו שתי צורות של ילדים. אפשר לומר לילד: הקב״ה נתן דווקא לילדים מקום בראש, כי הלימוד והתפילה של ילדים יקרים למעלה.
פרט נוסף שכדאי להזכיר: המנורה נעשתה "מקשה אחת" - מגוש זהב אחד, בלי להדביק חלקים. המדרש מספר שמשה רבנו התקשה בזה, והקב״ה הראה לו מנורה של אש.
איך מסבירים את פרשת תרומה בגילאים שונים?
- גילאי 2-4: מספרים סיפור אחד פשוט - הקב״ה ביקש בית, וכולם הביאו מתנות לבנות אותו. מתמקדים בתמונות: ארון של זהב, מנורה, יריעות צבעוניות.
- גילאי 5-8: מוסיפים את "אשר ידבנו לבו", את הכרובים עם פני התינוק ואת סיפור העצים של יעקב אבינו. זה הגיל שבו כדאי לבנות משכן מקופסאות בבית, באחר צהריים של יום חול או בערב שבת.
- גילאי 9-12: נכנסים לסדר הכלים, לשאלה למה הארון קודם לכל השאר, ולדיוק "ושכנתי בתוכם" - בתוך כל אחד ואחת. אפשר לחבר לפרשות הקודמות: אחרי מתן תורה ואחרי הלכות המשפטים, עכשיו בונים בית לתורה.
איך נראה ספר תורה־טיל של פרשת תרומה?
בספר של תורה־טיל הילד שלכם הוא הגיבור של הסיפור. השם שלו מופיע בכל עמוד, ומתמונה אחת שאתם מעלים נוצרת דמות מאוירת בתלת־ממד ברזולוציה גבוהה בסגנון פיקסאר - כך שהוא זה שמביא את התרומה, שמסתכל על הכרובים, שנמצא שם כשהמשכן נבנה.
יצירת הספר דורשת חשבון חינם ולוקחת שמונה שאלות קצרות: שם, בן או בת, גיל, תמונה אחת, אחים, סיפור, שפה ופורמט. אפשר להכניס עד ארבעה אחים לאותו ספר, ולבחור עברית, אנגלית או יידיש. יוצר הספרים מציע את פרשת השבוע הבא עם ספירה לאחור עד מועד ההזמנה האחרון, כך שאם אתם רוצים את תרומה לשבת של תרומה - ההזמנה נעשית בשבוע שלפני. הרחבנו על זה במאמר על בחירת פרשת השבוע לספר.
כריכה רכה 8″×8″
כריכה קשה 8″×8″
ספר קרטון 6″×6″
חוברת צביעה 8.5″×11″
הפורמטים: ספר קרטון 6"x6" עם פינות מעוגלות ובטוחות לגילאי 2-4, כריכה רכה 8"x8" לגילאי 4-8, וכריכה קשה 8"x8" מרובעת או לרוחב לגילאי 5-12. הספר עצמו נועד בדיוק לשולחן שבת קודש ולאחר צהריים ארוך של יום טוב - זו קריאה שמתאימה לגמרי לשבת. כתוספת אפשר להזמין גם חוברת צביעה תואמת 8.5"x11" בקווי מתאר שחור־לבן, לפעילות של ימי החול: ערב שבת, אחר צהריים רגיל, הימים שלפני יום טוב או חול המועד.
כל ספר נכתב בליווי רבני קפדני ובצניעות מלאה, והצוות עובר עליו לפני ההדפסה. בסוף כל ספר יש עמוד דיון עם עשר שאלות - חלקן על מה קרה בסיפור, וחלקן על המידות שבו. זה מה שהופך את הספר ממשהו שקוראים לילד למשהו שמדברים עליו סביב השולחן.
שאלות לשולחן שבת, ומשפט אחד לזכור
- למה הקב״ה ביקש שהתרומה תבוא רק ממי שרוצה לתת?
- מה נתת השבוע שאף אחד לא ביקש ממך?
- למה דווקא הארון נבנה ראשון?
- אם היית במדבר, איזה חומר היית רוצה להביא למשכן?
- מה זה אומר שהקב״ה שוכן "בתוכנו"?
ואם יש לכם רק דקה אחת לפני הקידוש, זה המשפט: בפרשת תרומה הקב״ה ביקש בית - וביקש שכל אחד ייתן לו חלק מהלב שלו.
רוצים שהילד שלכם יהיה זה שמביא את עצי השיטים ורואה את המשכן נבנה? אפשר ליצור את הספר בכחמש דקות.
שאלות נפוצות
מה הרעיון המרכזי של פרשת תרומה בשורה אחת לילדים?
הקב״ה ביקש מבני ישראל לבנות לו בית במדבר - המשכן - ואמר שכל אחד ייתן מה שהוא רוצה לתת מכל הלב. לא חשוב אם זה זהב או חוט צמר צבוע, כל תרומה נכנסה לאותו בית. הקב״ה לא צריך בית, אנחנו צריכים מקום שבו נרגיש שהוא איתנו.
מאיפה היו לבני ישראל עצים במדבר?
בפשט התורה כותבת שהביאו עצי שיטים לתרומה. המדרש מספר שיעקב אבינו שתל עצים כשירד למצרים וציווה את בניו לקחת אותם כשייצאו, וכך היה להם חומר בנייה מוכן במדבר. זה מדרש, לא פסוק, וכדאי לומר לילדים "חז״ל מספרים לנו".
איך מסבירים "ושכנתי בתוכם" לילד קטן?
אומרים לו שהקב״ה נמצא בכל מקום, אבל הוא ביקש בית אחד מיוחד כדי שנדע לאן לפנות. המפרשים מדייקים בלשון "בתוכם" - בתוך בני ישראל עצמם, כלומר בתוך כל אחד ואחת. לילד אפשר לומר: כשאתה מברך בכוונה, גם אצלך בפנים יש מקום מיוחד לקב״ה.
האם פרשת תרומה לא משעממת לילדים בגלל כל המידות והחומרים?
לא, אם מספרים אותה כבנייה ולא כרשימה. ילדים אוהבים לשמוע שהיה ארון עם כרובים שהיו להם פני ילדים, מנורה שנעשתה מגוש זהב אחד, ושולחן עם לחמים. את המידות המדויקות אפשר לדלג עליהן בגיל צעיר ולהחזיר אותן בגילאי חיידר ובית יעקב.
איך הספר של תורה־טיל מותאם לילד שלי?
עונים על שמונה שאלות קצרות ביוצר הספרים - שם, בן או בת, גיל, תמונה אחת, אחים, סיפור, שפה ופורמט. מהתמונה נוצרת דמות מאוירת בתלת־ממד בסגנון פיקסאר, והילד מופיע בכל עמוד. אפשר להכניס עד ארבעה אחים לאותו ספר, ולבחור עברית, אנגלית או יידיש.
מתי קוראים בספר ומתי משתמשים בחוברת הצביעה?
הספר עצמו מיועד בדיוק לשולחן שבת קודש או לאחר צהריים ארוך של יום טוב - קריאה בקול עם הילדים היא בול המקום שלו. חוברת הצביעה היא פעילות של ימי החול: ערב שבת, אחר צהריים רגיל, הימים שלפני יום טוב או חול המועד. כך הילד מגיע לשבת כשהוא כבר מכיר את הסיפור.